באחר הסיורים שלו, מצא גור משפחה של מוסיקאים, בני הקסטה הנמוכה. הם סיפרו לו שהם מנגנים, מופיעים עם תיאטרון בובות ואפילו יש בינהם מישהו שיורק אש. הוא הציע שנבוא לארוחת ערב אצלהם ולמופע. בערב יצאנו למקום שהתברר כחדר אחד קטנטן בתוך חצר בה ישבו ובישלו על מדורות קטנות בחוץ את ארוחת הערב בשכונת עוני בקצה פושקר.אופיר הופתע מהמקום ואמר שחשב שנגיע למסעדה כזו מפוארת ובה ההופעה.
ישבנו דחוקים בחדרון יחד עם עוד תיירת שהצטרפה. אחרי כשעתיים קיבלנו אוכל בכמות קטנה ואז הגיעו שני נגנים, חייכנים ומאושרים שנגנו בתוף ענק ובהרמוניקה. זמרת אחת שרה ורקדה. יצאנו החוצה וישבנו על מיטות ברזל , התחיל תאטרון הבובות שהפעילה אותו אישה אחת מבוגרת במיומנות וחינניות רבה. מאחורי לוח עץ שהוצב בפתח החדרון היא ערכה הופעה של רקדנית, גמל ורוכבו, נחש קוברה ומלך. לאחר מכן הגיע יורק האש. הוא לבש סוס מקושט, את הטורבן של אופיר אחז בידו לפיד בוער, העביר אותו על ידיו וכיבה אותו בתוך פיו. לאחר מכן, מילא את פיו בנפט ירק אותו והצית – להבה ענקית יצאה וכולנו הרגשנו את חומה. מאחורינו נאסף קהל רב. כל השכנים יצאו, עמדו מאחורי החומה או ישבו לידנו על המיטות, חלקם פיקחים, חלקם שיכורים. כולם צוחקים ומחייכים. בסוף ההופעה חזרנו מהר היות וירון הסתבך בקטטה עם הילדים בשכונה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה