אופיר חיפש כובע. אופיר חיפש כובע מיוחד כבר מתחילת הטיול בהודו. לשחם יש כובע שחור אותו הוא מצא באדמאמא וכולם כל הזמן מתפעלים מהכובע הזה ורוצים להצטלם איתו.
אחר צהריים אחד ישבתי בחנות עם שרה, גור וירון הלכו לליאור, שחם ומעיין יצאו לאן שהו ואופיר הגיע לחנות. הצעתי לאופיר לצאת למסע קניות בו ננסה למצוא לו בגדים הודים כבקשתו. מיד כשהתחלנו ללכת ברחוב ראינו למכירה טורבנים. הטורבנים הראג'אסטנים הם בדים ארוכים וצרים באורך 9 מטרים אותם הם כורכים על הראש במיומנות רבה ויוצרים מגדל עגול בצבעים שונים. אופיר נדלק ונראה שסוף סוף הוא מצא את הכובע המיוחל. מיד הורד הטורבן מהמתלה, נפרש למלוא אורכו וצבעיו והמוכרים הראו לנו כיצד לכרוך אותו על הראש. אחרי 3 הדגמות ותרגולים אופיר ביקש להשאיר זנב מאחור. אה, אמרו המוכרים זה טורבן של ראג'ה (סולטאן) והראו לנו את הכריכה של הראג'ות שהיא שונה לחלוטין. שוב הדגימו, שוב ניסיתי ואחרי שהצלחתי לכרוך את הטורבן פחות או יותר כהלכה, קנינו אותו ויצאנו להשלים את התלבושת. הטורבן על ראש אופיר זכה להתפעלות רבה מכל הסובבים. אבל היה חסר משהו, קישוט או נוצה. אופיר שאף לנוצה של טווס שתקשט את מרכז הכובע אבל לא מצאנו. אחרי שקנינו מכנסי עלי באבא שהיו נוחים להפליא בצבע ירוק והתחלנו לחפש חולצה מתאימה. אחרי שהתייאשנו מהחיפוש ואחרי עוד שיק פירות בדוכן, ירדנו לאגם כדי לראות את השקיעה, בדרך מצאנו נוצה לבנה אותה תקענו במרכז הכובע מעל למצח. במסעדה שנקראת סאן סט פגשנו את נורית (אותה פגשתי כבר בבאגסו), ישבנו איתה קצת לשתות ואז ירדנו לגאט. החלטנו ללכת דרך הגשר לחפש את ירון. אחרי הגשר יושבים הבאבותת והחלטנו לצלם את אופיר עם הבאבות על רקע האגם. באופן מפתיע אחרי שהצטלם קיבל אופיר נוצה של טווס שישר החליפה את הנוצה הלבנה כך שהתמונה היתה כמעט מושלמת – חסרו לנו חולצה ונעליים !
כשחזרנו מצאנו חולצה ירוקה מקושטת אותה השארנו בחנות לתיקון ושיפור. אחרי החולצה בילינו יום שלם בלמצוא נעליים מתאימות שהיו נעלי סולטאן עם שפיץ מפותל מקדימה.
אופיר והטורבן כיכבו בעיתונים היומיים בפושקר וברחוב אנשים זיהו אותו והריעו לו בגאווה מקומית.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה