20 נובמבר 2008
יצאנו בבוקר עם אניש שלו ג'יפ קטן (שנראה גדול מבחוץ), התוכנית היתה לבקר בעיר העתיקה אותה הקימו הפורטוגלים, לרכוש כרטיסי רכבת למסעות הבאים ולהגיע לחוף פעלולם.
אחרי כשעה נסיעה הגענו לאולד גואה , בדרך חצינו נהר עצום ומספנות. עצרנו בתחנת הרכבת, כשאני עסקתי במילוי טפסי הזמנת הכרטיסים, הילדים בחוץ גילו עץ צאלון ולו תרמילים ארוכים ארוכים כ-80 ס"מ אחד. מיד נאספו תרמילים ונערכו קרבות סייף איתם.
מאולד גואה שהיתה בירת המדינה נותרו כיום רק שתי כנסיות ענקיות. עצרנו לידם, המראה היה מבלבל, גם ככה גואה נראית כמו כפר בפורטוגל, אבל הכנסיות האלו הזכירו לנו את אירופה.
לקחנו מדריך מקומי, נחמד ומתמצא שלקח אותנו לסיור בכנסיות. התברר שהכנסייה נבנתה במאה ה-16, היא בנויייה מאבן מקומית ומעוטרת בגילופי עץ מרשימים מצופים בעלי זהב. הרחבה לפני הכנסייה היתה מכוסה באוהלי ענק מצועצעים לכבוד פסטיבל שנתי שעמד להתקיים שם שאליו היו צפויים להגיע 10000 איש.
בכנסייה מוצבים שרידיו של סט. פרנסיס שהביא את הנצרות לאזור. משום מה הגופה לא מתפוררת וכל כ-10 שנים היא מוצגת לציבור. אפשר היה לראות את הדמות מבעד לארון זכוכית שהוצב גבוה על כן.
הכנסיות מרשימות ביותר, נמצאות בין דשאים ענקיים. המדריך סיפר שבעצם כאן היתה עיר צפופה ביותר, עם ארמונות, עוד כ 20 כנסיות לכל המסדרים השונים שהיו בפורטוגל בשנים הללו, בתי ממשל ועוד. היתה זו עיר עשירה מאוד, עשירה יותר מליסבון וונציה של אותה תקופה, סחורות מכל רחבי המזרח זרמו בדרך היבשה, הועלו על ספינות שעגנו בנהר והובלו לאירופה. אולם בשל מגיפות נטשו הפורטוגלים את העיר במאה ה-19 והעיר התפוררה היות ונבנתה מהאבן המקומית החלשה.
הופתענו לשמוע על קיום האינקווזיציה במקום שבעצם נשלט על ידי "כופרים" רבים. לשאלתנו סיפר המדריך כי הפורוגלים העניקו אדמות רק לנוצרים ולכן מקומיים רבים התנצרו רק למראית עין ואת אלו צדה האינקווזיציה.
המשכנו בדרכנו לדרום.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה