הו, החיים הטובים-או מה עושים בגואה כל היום

לרוב קמתי ראשונה, לפני כולם ויצאתי להביא חלב מהמכולת הקטנה בכפר. הליכה קצרה בשביל המרכזי שעבר ליד הנחל ובינות לעצי הקוקוס. אנשים מסביב התחילו בשיגרת היום – הנשים כבר חבטו בכביסה בנחל, ילדות עם מברשת שיניים בפה טאטאו את העלים מהשבילים ליד הבית, הפרות יצאו לאן שהן בדרך כלל יוצאות (וחוזרות משם בערב), הגברים שטפו פנים ושיניים בברזים בחוץ.

כשחזרתי מהמכולת, הייתי מכינה לעצמי נס קפה בעזרת הכף החשמלית, לובשת בגד ים מתחת לבגדים דקים, ויוצאת אל החוף מרחק של חצי דקת הליכה. בחוף, ראשוני עובדי המסעדות התחילו לארגן את מיטות השיזוף, סירות הדיג בדיוק חזרו עם שלל היום וחבורות גברים עסקו בדחיפת הסירות על החול ובדיקת הרשתות. מעט תיירים עסקו בהליכת בוקר או שחייה.

אחרי שהייתי מסיימת את הקפה, הייתי פורשת לונגי על החול ועושה יוגה מול הים, בתנאי שהכלב הקטן החום לבן לא ניסה להציק לי ולגנוב לי את הלונגי או לדחוף אותי כדי שאשחק איתו.

לפעמים לפני היוגה העדפתי להיכנס לשחיית בוקר, צפה על הגלים וצופה בשמש שבדיוק עולה מעל דקלי הקוקוס והמסעדות על החוף.

אחר כך הייתי חוזרת לחדר על מנת להשאיר שם את כוס הקפה הריקה ולקחת במקומה צלוחית מיזלי שאיתה חזרתי לאכול בחוף. בשעה כזו גם גור כבר היה יוצא, נשאר על החוף או יוצא לטייל. מבין הילדים מעיין היה הראשון שהיה מגיע לים, חמוש בגלגל הגדול אותו רכש, נסחף הלוך ושוב על הגלים.

בדרך כלל הייתי יושבת עד הצהריים באזור ה"גרמן בייקרי" על החוף: ביום אחד ישבתי וניסיתי ללמד את אחת הבחורות מקרנטקה שהיתה לה באסטה על החוף לסרוג. ביום אחר לימדתי את שחם מקרמה ובעוד יומיים למדתי בעצמי עם טינו שהגיע במיוחד.

יום אחד הופיעו דולפינים ששחו במים הרדודים לרוחב החוף, גורמים לכל התיירים לרוץ ולצפות בהם מקרוב.

צהריים היינו אוכלים לרוב באחת מהמסעדות, או מנסים לבשל משהו על הפרימוס בחדר.

אחר הצהריים שוב יוצאים לחוף, מבלים בים, מסתובבים על החוף ובשום פנים ואופן לא מפספסים את השקיעה. כשירד החושך נכנסים חזרה, מתקלחים ויוצאים לארוחת ערב, משתדלים לאכול כל פעם במסעדה אחרת – כדי לטעום את כל סוגי הדגים, לבדוק איפה עושים את הפיצה הכי טובה ומי מכין לימונענע סמיכה יותר. הוחלט ברוב קולות ש"רד סנפר" הוא הדג הטוב ביותר, שהמסעדה האיטלקית הכי טובה נמצאת ליד החוף מצד ימין ולימונענע טובה יש בליטל איטלי.

שחם, מעיין ואופיר היו יוצאים לרוב לבילוי לילי במסעדה הקוריאנית, שם היו יושבים, מנגנים ומשוחחים עם האורחים במקום.אני לאחר פגישה קצרה עם האינטרנט, הייתי נכנסת למיטה עם הספר, מקפידה לישון מוקדם כי מחר יש יום מאוד עמוס.....